הרווח החבוי בתנודתיות – "האלגוריתם" האלטרנטיבי לרווחים בשוק.

תרשים מתוך האתר: www.macrotrends.net

טרם קריאת מאמר זה, חשוב ומומלץ לקרוא את המאמר: קצת פרופורציות על שוק המניות – לפני שמתחילים.
במאמר לא ננסה להתחכם יתרה עם השוק וניגש אליו שיטטית בחלוקה לשנים קלנדריות (כל סוף שנה קלנדרית או תחילתה).
נפעל ע"פ מנגנון מינימליסטי שיאפשר לנו מצד אחד להנות מרוב השנים בהן השוק עולה, ומצד שני לנצל מעגלי שנים בהן השוק יורד, (לרוב שנה קלנדרית אחת של ירידה ולעיתים נדירות יותר 2-3 שנים) אשר לאחריהן השוק מתאושש וחוזר למעלה באופיו הטבעי.

בבואנו להרוויח כסף מתנודות השוק, ניזכר שוב ב"קסם" החבוי בתנודתיות השוק:
טבע מתמטי פשוט של כל נכס בשוק ההון (וכל מוצר בעולם…) הוא שלאחר ירידה במחיר באחוז מסויים – העליה חזרה באחוזים תמיד חייבת להיות גדולה יותר בכדי לחזור למחיר הראשוני, שכן הנכס עולה ממחיר נמוך יותר ועליו באופן יחסי להשלים יותר אחוזים חזרה.
(דמיינו מכונית שעולה 200,000ש"ח ונפלה במחיר 50% לשווי 100,000ש"ח, כעת כאשר שוויה רק 50,000ש"ח עליה לעלות בחזרה 100% בכדי לחזור לשווי של 100,000ש"ח)
לדוגמה, נבחן תנודתיות קרן מניות שכל יחידה בה בתחילה שווה 100$:
* ירידה של 10% ל 90$, כדי לחזור מ90$ ל 100$ עלינו לעלות 11.11%
* ירידה של 20% ל 80$, כדי לחזור מ80$ ל 100$ עלינו לעלות 25%
* ירידה של 30% ל 70$, כדי לחזור מ70$ ל 100$ עלינו לעלות 42.85%
* ירידה של 40% ל 60$, כדי לחזור מ60$ ל 100$ עלינו לעלות 66.66%
* ירידה של 50% ל 50$, כדי לחזור מ 50$ ל 100$ עלינו לעלות 100%

בשילוב התופעה שהוסברה לעיל, לטווח ארוך ומבלי לנחש מה יקרה כל שנה בשוק,
אם שמנו כל תחילת שנה מחדש סכום כסף אחיד וקבוע על מדד השוק, נגלה מנגנון שאוסף בסבירות גבוהה כסף מהשוק:
1: ישנן יותר שנים של עליות:
* הן מפני שהשוק סטטיסטית עולה לאט יותר מאשר כשהוא נופל.
* הן מפני שמדד השוק הראשי בטווח הארוך מתקדם למעלה (הרחבה במאמר "להשקיע בסל השוק").
2: סיכום שנים בהן השוק ירד אמנם יגרום במצטבר לסכום השנתי הקבוע להפסיד X אחוזים = הפסד של כמות כסף כלשהי.
אך סיכום השנים בהן השוק עלה בחזרה מהתחתית עד לנקודת הפתיחה טרם הירידות, יגרום לאותו סכום שנתי קבוע להרוויח             יותר מ X האחוזים שהצטברו בירידות = רווח מצטבר של כמות כסף גדולה יותר מזו שהפסדנו בירידות.

בעת שנים של ירידות בשוק – אם נשמור בתיק ההשקעות אחת לשנה על שווי הסכום המקורי שהושקע במדד המניות טרם הנפילה, הדבר יניב לנו בעקיפין טקטיקה שנתית של הגדלת אחוז החלק המנייתי בתיק בהלימה לעומק הנפילה בשוק, זאת תוך שמירה על הסכום הקבוע כל שנה לניצול פערי האחוזים בשוק בין שנים של עליות לשנים של ירידות – כפי שתואר לעיל.
לדוגמה:
נניח שהתחלנו עם תיק השקעות של 100,000$, ממנו נקצה 50,000$ למניות, והשאר באג"ח.
אם כך, בתחילת הדרך אחזקת המניות היא 50% מכלל התיק.
כל עוד השוק עלה עד סוף שנה ושווי כל התיק גדל מעל ערכו הראשוני, הרי שנוכל להקצות לשנה הבאה שוב 50% למניות ו50% לאג"ח – בעודם שווים כעת סכום גדול יותר… וכן הלאה.
אולם נבחן כעת תרחיש של מפולת ותיקון עליות חזרה לאחר המפולת:
נתעלם כרגע מתשואת האג"ח בתיק  – בכדי להדגיש רק את הצד המנייתי…
שוק המניות ירד 30% לאחר שנה, הפסדנו בצד המנייתי 15,000$.  (נשארנו עם 35,000$ במניות)
נעביר בסוף שנה מהאג"ח למניות 15,000$ להשלים עבור הקצאת 50,000$ במדד המניות לשנה החדשה.
כעת גודל אחזקת המניות בתיק הוא $50,000 מתוך 85,000$ כלל התיק = כ 59% אחזקת מניות מכלל התיק.
(כך נעשה כל שנה נוספת של ירידה, השלמה ל 50,000$ על המניות – הסכום איתו התחלנו טרם המפולת!)
שוק המניות ירד שנה שניה בעוד 30% ממקומו בסוף שנה הקודמת (51% ירידה במצטבר), הפסדנו שוב בצד המנייתי עוד 15,000$. 
נשארנו עם תיק בשווי 70,000$ (35000$ מניות, 35000$ אג"ח)
נעביר שוב בסוף השנה מהאג"ח למניות 15,000$ להשלים עבור הקצאת 50,000$ על מדד המניות – לשנה החדשה.
כעת לאחר 51% נפילה בשוק, גודל אחזקת המניות בתיק הוא 50,000$ מתוך 70,000$ כלל התיק = כ71.5% אחזקת מניות מכלל התיק.
שמירה על סכום זהה במניות כל שנה, יצרה כאמור בעקיפין גידול טקטי של אחוז אחזקת המניות בתיק ככל שהשוק נופל.

כאמור מדד השוק נפל במצטבר בשנתיים אלה 51% (30% בשנה הראשונה, ומשם עוד 30% בשנה השניה):
בכדי שהשוק יעלה מעלה את כל הדרך – עליו לעלות חזרה כ 104% עד לנקודת הפתיחה.
כעת נחכה בסבלנות (שנה או יותר ככל הצורך..) בזמן שעל השוק להשלים כ 104% עליה עד לנקודת הפתיחה,
בשלב שנגיע חזרה לפסגה: 50,000$ שהשקענו יהפכו ל 102,000$ = רווח של 52,000$ בעליות.
עד לתחתית המפולת הפסדנו במצטבר 30,000$ במניות (30% מהתיק הראשוני), אך הרווחנו בסיום העליות 52,000$ במניות,
לכן ביחס שבין ההפסד בשנים של ירידות – מול רווח בשנים של עליות, יצאנו בעודף רווח 22,000$ בצד המנייתי (22% על כל התיק)
* בנוסף, לאורך כל השנים הרווחנו קצת ריבית נוספת על חלקיות האג"ח בתיק – נסתפק בכך שהאג"ח הוסיף בממוצע כ 1% לשנה.
המפולת ארכה שנתיים, ונניח שגם העליות חזרה לקחו עוד שנתיים: האג"ח נתן לנו עוד כ 4% לתיק + 22% המניות = כ26%             תשואה על התיק…  אלו 26% תשואה מעל מדד השוק – אשר רק חזר לנקודת ההתחלה טרם המפולת ולמעשה לא הניב תשואה!

הדוגמה לעיל לקחה בחשבון שנתיים של ירידות + שנתיים של עליות.
עם זאת, כפי שראינו בתרשים בתחילת המאמר, ברוב המקרים ההסטוריה הסתפקה רק בשנה קלנדרית אחת של ירידות ובמפולת ממוצעת של כ34%.
באופן היפותטי, אם השוק היה משלים נפילה של 51%  תוך שנה אחת, היינו מפסידים על 50,000$ סכום של $25,500 עד התחתית…
אולם עקב כך שהשוק נפל בהדרגה 2 שנים עד לתחתית, התוספת ששמנו בסוף שנת המפולת הראשונה בכדי להשלים ל 50,000$ יצרה לנו גידול כלשהו בהפסד – שכן הוספנו "באמצע הדרך" 15,000 ומשם השוק המשיך בעוד 30% למטה… כך שעד התחתית ההפסד בצד המנייתי הצטבר ל 30,000$.  (במקום 25,500 בשנה אחת)
אם נבחן תרחיש שבו תוך שנה אחת השוק נפל 51% ולאחר מכן שנה אחת עלה בחזרה 104% לנקודת ההתחלה:
האפיק המנייתי הפסיד בסוף שנה 25,500$, ולאחר איזון ל50,000$ בעליה השווי המנייתי הצטבר ל102,000$ = רווח 52,000$
בשנה אחת פער הרווח לטובתנו ביחס שבין הירידה לעליה היה גדול יותר באפיק המנייתי ועומד על 26,500$ = 26.5% (במקום 22% בתרחיש על שנתיים נפילה)
* לכן, יש לקחת בחשבון כי במפולת על 2-3 שנים, ההפסד עד התחתית קצת גדול יותר מאשר בשנה אחת – אך עדיין בפער מאד מוגבל! בכל מקרה, כל עוד מדד השוק מתאושש – העליות חזרה מהתחתית עד לנקודה הפתיחה טרם המפולת, יפצו אותנו על כך.

אם כך, מהו הגבול העליון שכדאי לנו מראש להקציב לאחוז המניות בתיק, תוך התחשבות בכך שנצטרך להפריש אליהן מאפיק האג"ח כדי לשמור על שווי הסכום שלהן בעת מפולות?
ניקח לעצמנו 2 היבטים אובייקטיביים למבחן שכזה:
1: הסטורית אזורי התחתית במפולות על מדד S&P500, הם בקירוב סביב 50%.
2: נשאיר מקדם בטחון של עוד 10% מהתיק לצד האג"ח, עבור מצב שבו השוק יורד במשך 2-3 שנים וקיימת שחיקת כמה אחוזים בתיק עקב איזון הסכום המנייתי ב 2-3 מדרגות עד לתחתית.

(לצורך הנוחיות נתייחס ברקע הדברים לתיק השקעות התחלתי של 100,000$)
* אם נשים 70% מניות ונשאיר רק 30% אג"ח בתיק:
בתרחיש בו השוק ייפול תוך שנה אחת 43% ומעלה (הפסד של מעל 30,000$) כבר לא יהיה לנו באג"ח כסף לאזן את הסכום המנייתי – זאת ללא שום מקדם ביטחון נוסף בשחיקה של 2-3 שנים או נפילה עמוקה יותר… לחוץ מידי, לא מומלץ.

* אם נשים 60% מניות ונשאיר 40% באג"ח:
בתרחיש נפילה של 50% בשוק תוך שנה אחת, 60K$ במניות יפסידו 30K$, – ולאחר שנעביר למניות 30K$ מהאג"ח ישארו באג"ח רק 10K$…  יש לזכור שהשארנו עודף של עד 10% מכלל התיק למצב של שחיקה והפסד מעט גדול יותר במניות עד התחתית –  ככל והנפילה בשוק נפרסת על יותר משנה אחת.
בהתחשב במצב שבו נפילות בשוק ארכו עד 2-3 שנים והגיעו סביב המינוס 50%, המשקיע כנראה יעביר את רוב כספו מאג"ח למניות.  משקיע שרוצה לנצל קצה של יכולת וסיכון בשיטה זו, תוך שהוא עדיין בטווח אובייקטיבי של המנעד ההסטורי במדד השוק:
יכול להשקיע 60% במניות ו40% באג"ח, זהו כנראה הגבול העליון הסביר.
בחלוקה שכזו המשקיע עשוי להגיע לחשיפה של 100% מנייתי בראי ההסטוריה עם מפולות עד אזורי +50%  – משנות ה50 ועד ימינו.
ברמת חשיפה זו, אם השוק נפל לאורך 2-3 שנים והגיע לתחתית עמוקה מעבר ל50%, נניח נפילה של %60 או 70% – המשקיע יאזן את תיקו לסכום המניות המקסימלי שיוכל בתום השנה האחרונה בה נשאר כסף מהאג"ח, ויחכה כרגיל שהשוק יתאושש בעליות רק הפעם ממפולת עמוקה יותר ועד לנקודת ההתחלה טרם הנפילות – בסיום העליות האפקט בסופו של דבר יהיה בדיוק אותו אפקט חיובי, רק שהפעם המשקיע לא ינצל עד תום את חלק הנפילות מעל 50% ועד התחתית – מהרגע שבו לא נשאר לו כסף באג"ח להוסיף למניות.

* אם נשים 50% מניות ו50% באג"ח: לתחושתי זוהי חלוקה קלאסית ומאוזנת באופן סביר.
ראינו לעיל כי גם לאחר שנתיים של נפילה עד תחתית של 51%, נשארו לנו באג"ח עדיין 20,000$ (20%) מהתיק המקורי.
במצב זה החשיפה המנייתית בתיק הייתה 50K$ מניות מול 20K$ באג"ח = 71.5% חשיפה מנייתית על כלל שווי התיק.
השוק יכול ליפול שנה שלישית עוד 40% ממקומו האחרון (ירידה של עוד 20K$) ורק שם נעביר את מקסימום הסכום מהאג"ח למניות.
בתרחיש המקורי שתארנו השוק ירד 30% שנה 1, משם עוד 30% בשנה 2, וכעת עוד 40% בשנה 3 כדי להגיע במצטבר ל -70.6% ירידה שבה נהיה ב100% מניות בתיק.

נתמצת את הוראות השיטה:
1: נחלק את התיק לאחוז מסויים (עד 60%) בקרן מניות על מדד השוק, והשאר בקרן אג"ח סולידי ובטוח – נפעל בסוף שנים קלנדריות.
2: במידה ובסוף שנה החלק המנייתי תופס בתיק לפחות 5% יותר, נחלק שוב את התיק לאחוזים המקוריים בין המניות לאג"ח.
3: במידה והשוק עד סוף שנה ירד והחלק המנייתי שווה פחות, נעביר מהאג"ח כסף להשלמת סכום שווי האפיק המנייתי טרם הירידות.
כך נוסיף מהאג"ח למניות בסוף כל שנה שבה השוק ממשיך ליפול – נפצה את האפיק המנייתי לסכום שוויו המקורי.
3: במידה והשוק עלה בשנה שלאחר שנת מפולת, לא ניגע בתיק ונאפשר לשוק לעלות עד נקודת הפתיחה הקלנדרית טרם המפולת.       כאשר השוק עלה לאחר המפולת והגיע עד לאזור נקודת הפתיחה הקלנדרית טרם תחילת המפולת, נחזור לסעיף 1.

.

.

התכנים באתר אינם מהווים יייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. לכל משקיע צרכים, אופי, נתונים ומצב כספי אחר לרבות נסיבות ומטרת השקעה המיוחדת לו – אין לראות בתכני האתר משום המלצה ו/או ייעוץ מקצועי מכל סוג. המידע באתר עלול להיות בנסיבות כלשהן חסר, שגוי, או בלתי מעודכן. כל הפועל על סמך הכתוב מבלי להיוועץ בבעל רישיון מתאים עושה זאת על אחריותו בלבד.

כל הזכויויות שמורות לגיל שטיין ומונגשות ברשיון.                          This article by Gil Stein is licensed under CC BY-NC-ND 4.0