איזון תיק ההשקעות – "האלגוריתם" הבסיסי לניהול תיק ההשקעות ומיקסום רווחים.

טרם קריאת מאמר זה, חשוב ומומלץ לקרוא את המאמר: קצת פרופורציות על שוק המניות – לפני שמתחילים.

ובכן, אלברט אינשטיין אמר כי ריבית דריבית היא הפלא השמיני בתבל…
אם כך, נייצר לעצמנו "אלגוריתם" בסיסי בהשקעות שיוביל אותנו לפלא השמיני.
השיטה תאפשר לנו בצורה סיסטמטית להוציא רווח מהתנודות והמגמות בשוק – ללא נסיון לנחש מה יקרה בו, איך יקרה ומתי, ללא צורך להבין ברזי השוק, תוך מיזעור בעיות פסיכולוגיות הקשורות בהשקעות ונסיונות כושלים לתזמן קניה/מכירה של ניירות ערך.

במאמר הראשון בבלוג "להשקיע בסל השוק" הזכרנו כי בנג’מין גראהם שנחשב לאבי תורת השקעות הערך והיה מורהו של וורן באפט באוניברסיטת קולומביה, הציג בספרו “המשקיע הנבון” בין השאר את רעיון ההשקעה בסל מניות מפוזר על השוק, זאת כפתרון הולם ומוגן יותר למשקיע הפאסיבי.
גראהם הציע למשקיע “הפאסיבי” לפזר את השקעתו על “סל מניות” כללי בשוק (עבורנו זאת תהיה קרן סל מנייתית) כאשר כמות "סל המניות" תהיה בין 25% – 75% מגודל התיק ע”פ אופי וסיבולת המשקיע – שאר התיק יהיה באג”ח (אגרות חוב) שיהוו את הצד הסולידי "הבטוח" יותר והפחות תנודתי בתיק – תוך שהמשקיע יאזן באופן טקטי כלשהו את אחוז המניות מול אחוז האג"ח בתיק.
עם זאת, גראהם ציין כי אין באפשרותו לתת למשקיע כללים מהימנים שבאמצעותם יוכל לצמצם את אחזקת מניותיו למינימום (בעת סיכון לכאורה) ואחר כן להגדיל אותן בהתאמה למקסימום (בעת הזדמנות לכאורה).
"we can give the investor no reliable rules by which to reduce his common-stock holdings toward the 25% minimum and rebuild them later to the 75% maximum."

למרות שגישתו של גראהם לא נתנה כללים מדוייקים מתי כדאי להיות במקסימום או מינימום אחזקת מניות (סביר כי אין איש שיודע…),  היה בה לתת השראה לטקטיקה "גנרית" פשוטה ובסיסית ביותר שהשתרשה עם השנים, ועם זאת אחת מהיעילות ביותר בהשקעות.
איזון תיק ההשקעות לאחוז הקבוע שבחר המשקיע ע"פ אופיו ורמת הסיכון המתאימה לו – אחת לתקופה קבועה (כל שנה, חצי שנה, רבעון וכו..) בין מרכיב מנייתי למרכיב אג"ח בתיק.

תרשים מתוך האתר: www.macrotrends.net

טרם ניכנס לשיטה, ייטב לנו לזכור קונספט בסיסי בתנודתיות המחיר ושווי של כל נכס בעולם, כאשר אנו בוחנים אותו באחוזים.
טבע מתמטי פשוט של כל נכס בשוק ההון (וכל מוצר בעולם…) הוא שלאחר ירידה במחיר באחוז מסויים – העליה חזרה באחוזים תמיד חייבת להיות גדולה יותר בכדי לחזור למחיר הראשוני, שכן הנכס עולה ממחיר נמוך יותר ועליו באופן יחסי להשלים יותר אחוזים חזרה.
(דמיינו דירה שעולה 1,000,000$ ונפלה 50% לשווי 500,000$, כעת כאשר שוויה רק 500,000$ עליה לעלות בחזרה 100% בכדי לחזור לשווי של 1000000$)
לדוגמה, נבחן תנודתיות קרן מניות שכל יחידה בה בתחילה שווה 100$:
* ירידה של 10% ל 90$, כדי לחזור מ90$ ל 100$ עלינו לעלות 11.11%
* ירידה של 20% ל 80$, כדי לחזור מ80$ ל 100$ עלינו לעלות 25%
* ירידה של 30% ל 70$, כדי לחזור מ70$ ל 100$ עלינו לעלות 42.85%
* ירידה של 40% ל 60$, כדי לחזור מ60$ ל 100$ עלינו לעלות 66.66%
* ירידה של 50% ל 50$, כדי לחזור מ 50$ ל 100$ עלינו לעלות 100%

מנגנון איזון התיק כל סוף שנה לאחוז קבוע בין מניות לאג"ח, הוא ככל הנראה הבסיס "הקלאסי" ביותר לניהול תיקי השקעות, ומאפשר לנו באופן פשוט ומינימליסטי להתקרב במידת מה לאידיאל המוצג לעיל בו אנו מנצלים את הבדלי השינוי בשוק באחוזים בין הירידות לעליות, תוך הגדרת סיכון קבוע בתיק בין חשיפה למניות לבין האג"ח.

בהשראת בנג'מין גראהם, נייצר לעצמנו תיק השקעות מינימליסטי המורכב רק מ2 אפיקים:
1. אג"ח מדינה או קרן סל אג"ח (אגרות חוב), שתספק למשקיע ריבית הקיימת במשק בבטחון יחסית גבוה ותנודתיות נמוכה, לצורך המאמר נניח שהקרן מספקת ריבית של 4% שנתי. (בעת כתיבת המאמר קרנות כספיות נותנות כ 4.5% – ע"פ ריבית בנק ישראל.)
2: קרן סל מניות על מדד ראשי: כגון S&P500 ארה"ב או על מדד מניות עולמי, אשר תספק לנו את תשואת שוק המניות לטווח הארוך, אך מטבעה תהיה תנודתית באופן משמעותי.

כברירת מחדל נחלק את התיק 50% לקרן המניות, 50% לקרן האג"ח, ונאזן אותן כל סוף בשנה לפי החוקיות הבאה:
1: אם עד סוף שנה שוק המניות עלה ושווי המניות בתיק מעל 55% מגודל כלל התיק, נמכור חלק מקרן המניות ונקנה בסכום הנ"ל מקרן האג"ח, באופן שהתיק לשנה חדשה יהיה מאוזן שוב ל 50% מניות ו50% אג"ח.
2: במידה ועד סוף שנה שוק המניות ירד ושווי המניות בתיק נמוך מ 45% מגודל כלל התיק, נמכור סכום מקרן האג"ח ונקנה בו מקרן המניות, באופן שהתיק לשנה חדשה יהיה מאוזן שוב ל 50% מניות ו50% אג"ח.
* לשיטטי, בעת מפולת (ככל שתיקח שנה או יותר) כאשר השוק "מתאושש" ועולה מהתחתית, נאפשר למדד המניות לעשות את כל הדרך בחזרה למעלה – נאזן בחזרה את התיק ל50/50% רק לאחר שמדד המניות חזר בקירוב לשווי בו שהה טרם השנה הקלנדרית הראשונה שהתחילה את המפולת.
(בכך נאפשר לשוק לסגור מעגל "שוקת" של ירידות ועליות עד לנקודת ההתחלה, ובמגבלת איזון אחוזי התיק בין מניות לאג"ח – לנצל לטובת המשקיע במידה סבירה את עודף פער האחוזים המובנה בעליות ביחס לירידות, כאמור בהסבר וההדגמות בתחילת המאמר.)

לצורך ההדגמה נניח תיק השקעות של 100,000$, אותו נחלק 50/50% בין קרן סל מניות לקרן אג"ח הצוברת 4% לשנה.
בתחילת השנה: 50000$ יושקעו בקרן האג"ח, 50000$ יושקעו בקרן סל המנייתית.
נתחיל בתרחיש רגיל שאינו לאחר מפולת בבורסה – שוק המניות עלה 20% עד סוף השנה:
כעת 50000$ במניות עלו 20% ושווים 60000$, בעוד שקרן האג"ח הניבה 4% ולכן 50000$ עלו ל 52000$.
עתה שווי כל התיק הוא 60000$+52000$ = 112000$, עליה של 12%.
בכדי לאזן תיק של 112000$ לשנה החדשה, אנו זקוקים שכל אפיק יהיה שווה שוב 50% מהתיק, דהיינו 56000$.
לכן נמכור מקרן המניות 4000$, ונעביר אותם לקרן האג"ח כדי שתהיינה שוב שוות 50/50%.
הוצאנו רווחים מהשוק המנייתי והעברנו לסולידי, כאשר התיק בכללותו גדול יותר ובנקודת פתיחה מאוזנת לשנה הבאה.

כעת לתרחיש המיוחד יותר של ירידות/מפולת בשוק, בהתאם לכך ניקח באופן גולמי דוגמה המתארת שני שלבים.
1: שנה של נפילות חזקות בשוק המניות  2: לאחריה שנה של התאוששות ועליה חזרה בשוק לנקודת ההתחלה.
תהליך שכזה יתכן לאורך כמה שנים של ירידות ועליות, אולם נציג את הרעיון לאורך שנתיים קלנדריות.
(קיימת במאמר התייחסות לתהליך ארוך יותר המשקף את הרעיון…)

שלב 1 – שנה ראשונה, שלב הנפילה בשוק:
נניח כי בשנה הראשונה שוק המניות נפל באופן אגרסיבי 50% עד סוף השנה:
כעת 50000$ במניות שווים רק 25000$, בעוד שקרן האג"ח עדיין הניבה 4% ולכן 50000$ שבה עלו ל 52000$.
עתה שווי כל התיק הוא25000$+52000$ = 77000$, ירידה של 23% בתיק.
כדי לאזן את התיק שוב ל50/50% אנו זקוקים לחלק את שוויו 77000$ לשני האפיקים – לכן על כל אפיק להיות שווה 38500$.
אם כך נמכור מקרן האג"ח 13500$ ונעביר אותם לאפיק המנייתי – כך כל אחד מהם שווה כעת 38500$.
(ככל שהשוק נפל עמוק יותר הוצאנו כסף מהצד הסולידי והעברנו למניות, כאשר התיק בכללותו כעת בנקודת פתיחה חדשה ומאוזן.)

שלב 2 – שנה שניה, שלב ההתאוששות וחזרת השוק למעלה:
בשנה השניה הכלכלה התאוששה, שוק המניות "התאושש" ועלה חזרה לנקודת ההתחלה ממנה נפל בתחילת השנה הראשונה:
שוק המניות נפל בשנה הקודמת 50% והיה שווה בסופה חצי מערכו, כעת היה עליו לעלות פי 2 כלומר 100% מנקודת השפל בכדי לחזור מעלה לנקודת ההתחלה. 
כעת כאשר השוק התאושש וחזר למעלה לנקודת ההתחלה טרם המפולת:
המניות שהיו שוות 38500$ גדלו כעת ב 100% ל 77000$, בעוד החלק של האג"ח שהיה שווה 38500$ הוסיף 4% וגדל ל 40040$.
בסיום מעגל הנפילות והעליות, שווי כלל התיק כעת הוא: 77000$ מניות + 40040$ אג"ח = 117040$, עליה של כ 17%.
בסופו של דבר התיק גדל ב17% לאורך השנתיים והניב תשואה נאה, בעוד ששוק המניות נפל חזק ועלה שוב בחדות עד לנקודת ההתחלה – אך למעשה שוק המניות עצמו לא הניב שום תשואה.

עקב "טבע" השוק שבו ככל שהנפילה גדולה יותר באחוזים כך העליה גדולה הרבה יותר באחוזים חזרה עד לנקודת ההתחלה, איזון התיק באחוזים לפיצוי החלק המנייתי אחרי ירידה – בשילוב גודל העליה היחסית לתיקון אותה ירידה, מפצים אותנו ויוצרים מנגון שבו סיום כל מעגל ירידות ועליות עד לנקודת הפתיחה מכניסים אותנו לאזור הרווח.
כל זאת בתוספת תשואת חלק האג"ח בתיק, מאפשרים לנו בטווח הארוך לצבור רווחים מהשוק באופן עקבי ושיטטי.

מיקסום התשואות בתיק:
כיצד ניתן לקחת עוד צעד קטן קדימה למיקסום תשואות התיק, תוך שמירה על קווי מתאר שהוזכרו במנגנון הנ"ל.
המשקיע ימשיך לאזן את התיק שלו בין האפיקים שבחר (במקרה שלנו בין אג"ח למניות) כל סוף שנה.
האיזון יהיה לפי המינון הקבוע שהמשקיע בחר, אולם עם טוויסט קטן בתקופות מפולת:
בשנים בהן השוק נופל – כל סוף שנה בעת איזון התיק המשקיע ייתן תוספת קלה בהטיית התיק לשוק המניות.
ההטייה תהיה במינון הדרגתי לפי גודל הנפילה בשוק – משקיע סולידי אשר בחר במצב רגיל להיות על תיק של 25% מניות ו75% אג"ח, יכול למשל בכל 10% נפילה שנתית בשוק להגדיל את הרכיב המנייתי ב 5% מהתיק, כך שאם השוק נפל מנקודת הפיסגה ב:
מינוס 10%, המשקיע יאזן את התיק ל 30% מניות.
מינוס 20%, המשקיע יאזן את התיק ל 35% מניות.
מינוס 30%, המשקיע יאזן את התיק ל 40% מניות.
מינוס 40%, המשקיע יאזן את התיק ל 45% מניות.
מינוס 50%, המשקיע יאזן את התיק ל 50% מניות.
במצב זה התיק שלו בתקופות רגילות יהיה 25% מניות מול 75% אג"ח, אך ככל שהשוק נופל יותר ונמצא בנקודת הזדמנות ססטיסטית והיסטורית, הגידול בצד המנייתי מאפשר לו יתרון בטווח הארוך.

לאחר מפולת, המשקיע יכול להישאר עם אחוז האחזקה הגבוה מהרגיל במניות בשני אופנים:
1: לשיטטי, עד שהשוק יתאושש לנקודת הפתיחה בשנה הקלנדרית שבה התחילה המפולת.
2: או במידה שירגיש סיכון בסעיף 1, יקטין בסוף כל שנה את מינון אחוז המניות בתיק ביחס לאחוז עליית השוק חזרה מהתחתית.
לדוגמה: נניח כי בנפילת השוק עד 50% הגדיל המשקיע את מניותיו עד 50%, ולאחר המפולת השוק עד סוף שנה עלה ונמצא כעת רק 20% מהפסגה, המשקיע יאזן את התיק כאילו והשוק בנפילה רק של 20% – כלומר תוספת 10% למניות מעבר ל25% המקוריים
(5% תוספת על כל 10% ירידה בשוק) = לכן יאזן את התיק ל 35% מניות.

באותה מידה, משקיע אשר בחר להחזיק במצב רגיל 50% מניות מול 50% אג"ח:
יכול להגדיל ב 5% את אחזקת מניותיו כנגד כל 10% נפילה בשוק המניות, כך שכאשר השוק נופל מהפיסגה עד 50%,
המשקיע ייטה את אחזקותיו במניות עד ל 75%.

הגדלת אחוז החלק המנייתי בתיק ככל שמדד השוק נפל יותר, תמקסם לנו את האפקט הטבעי שבו ככל שהנפילה בשוק גדולה יותר באחוזים כך העליה באחוזים גדולה הרבה יותר חזרה עד לנקודת ההתחלה!

דוגמה, משקיע עם 100,000$ המחולקים 50% מניות – 50% אג"ח, המגדיל את אחוז השקעתו במניות עד 75% במפולת של עד כ51%:
* נניח כי שוק המניות נפל בשנה ראשונה 30%, וכעת המשקיע בהפסד של 15,000$ על הרכיב המנייתי.
עם זאת אפיק האג"ח בתיק הניב כ4% והוסיף לתיק 2000$.
כעת התיק = 87,000$.
המשקיע רוצה להגדיל 5% במניות על כל 10% נפילה בשוק, השוק נפל 30% לכן יקצה כעת 65% לאפיק המנייתי.
65% מתוך 87,000$ (שווי התיק) הם הקצאה של 56,550$ למניות, והשאר 30,450$ לאג"ח.

* שוק המניות נפל (ממקומו האחרון) שוב גם בשנה השניה: עוד 30%, והמשקיע בהפסד נוסף של 16,965$ במניות.
עם זאת אפיק האג"ח בתיק הניב כ4% והוסיף לתיק 1218$.
השוק נפל במצטבר 51%… והתיק בהפסד מצטבר של כ 28747$ (הפסד של 28.75% על התיק)
כעת התיק = 71,253$.
המשקיע רוצה להגדיל 5% במניות על כל 10% נפילה מהפסגה, השוק נפל 51% לכן יקצה כעת 75% לאפיק המנייתי.
75% מתוך 71,253$ הם הקצאה של 53,440$ למניות, והשאר 17813$ לאג"ח.

* בשנה השלישית השוק עלה אך המשקיע חיכה בסבלנות ללא איזון אחוז המניות גם לשנה הרביעית,
לסגירת המעגל וחזרת השוק כ104% מעלה עד לנקודת השנה הקלנדרית טרם המפולת.
75% מנייתי מתוך תיק של 71,253$ היו שווים 53,440$, וכאשר עלו 104% מעלה גדלו לשווי של 109017$. (רווח 55,577$)
בנוסף אפיק האג"ח בתיק הניב בשנתיים אלה עוד כ 8% והוסיף לתיק עוד 1425$.

בסיכום:
איזון התיק ל75% מנייתי במפולת והשלמת עליות השוק לנקודת הפתיחה טרם המפולת + תשואת אג"ח, נתנו רווח = 57,002$.
ההפסד המצטבר שהיה בתיק בנקודת השפל הנמוכה (מינוס 51% בשוק)  = 28747$
הפער בין ההפסד לרווח בתיק = רווח של 28,255$,  28.25% תשואה על התיק מעל מדד השוק – אשר רק חזר לנקודת הפתיחה.

* אם כך, השיטה מאפשרת לנו גם בשנים רגילות של עליות בשוק לאזן את הרכיב המנייתי עם רכיב האג"ח תוך הגדלת שווי התיק, וגם בתקופות מפולות למקסם את התשואות ע"י הגדלת הרכיב המנייתי בתיק באופן שיטטי לגודל הנפילות בשוק – תוך איסוף רווח משמעותי והגדלת שווי התיק כאשר השוק מתאושש כל פעם מהמפולת ועולה לנקודת הפתיחה.

נהוג לתעד "מפולת" בהיסטוריה החל מ 20% נפילה מהשיא, עד אז מתייחסים לירידה כאל תיקון שוק זמני – זוהי הגדרה סמנטית בלבד.
ככל שנבחן את השוק מאז שנות ה50 בהן הוגדר מדד S&P500 ועד היום, עומקה של מפולת ממוצעת מקצה לקצה היה בקירוב למינוס 34%, כאשר המפולות העמוקות והנדירות יותר (כגון זו סביב 2008) במדידה מקצה לקצה "פלירטטו" מתחת ל50% מהשיא.
(עם זאת, כאשר מדדנו את מדד S&P500 בחיתוך לשנים קלנדריות, השוק ב2008 מתחילתה ועד סופה נפל רק 38.5%.)

כפי שניתן לראות בגרף, הרציונל בהגדלה שקולה של האפיק המנייתי באופן יחסי לעומק נפילות השוק, מאפשר למשקיע בצורה סיסטמטית להנות מנקודות כניסה יעילות ככל שהמניות נמצאות סטטיסטית בנקודת שפל עמוקה יותר ובהזדמנות גדולה יותר.
מרבית השנים בהם השוק ירד זה קרה בנפרד כל פעם רק לשנה אחת שלאחריה שוב עליות – בחיתוך של שנים קלנדריות, ולעיתים נדירות יותר נמשכו 2-3 שנים, לכן משקיע סבלני שמגדיל באופן מדוד אחזקותיו כמתואר לעיל, יכול למקסם את תשואותיו בצורה יחסית מבוקרת ושקולה בטווח הארוך.
המסתייגים מכך יאמרו כי הגדלה פרוגרסיבית של אחזקת המניות בנפילות השוק – מייצרת חריגה מהחלוקה המקורית בה בחר המשקיע, אולם ככל והמשקיע מנסה לשלב את חששותיו מהשוק ביחד עם הרציונאליות של ניצול המכניזם לרווחים בעיתות נפילות בשוק – כך ימצא הגיון בהגדלת הרכיב המנייתי באופן מדוד ושיטתי שכזה.

.

.

התכנים באתר אינם מהווים יייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. לכל משקיע צרכים, אופי, נתונים ומצב כספי אחר לרבות נסיבות ומטרת השקעה המיוחדת לו – אין לראות בתכני האתר משום המלצה ו/או ייעוץ מקצועי מכל סוג. המידע באתר עלול להיות בנסיבות כלשהן חסר, שגוי, או בלתי מעודכן. כל הפועל על סמך הכתוב מבלי להיוועץ בבעל רישיון מתאים עושה זאת על אחריותו בלבד.

כל הזכויויות שמורות לגיל שטיין ומונגשות ברשיון.                          This article by Gil Stein is licensed under CC BY-NC-ND 4.0